ורבינו ישעיה זצ"ל כתב אמר רב נחמן לעולם בתרנגולת העומדת לגדל בצים ודאית ליה מוקצה אית ליה נולד ודלית ליה מוקצה לית ליה נולד ובית שמאי כר"ש ובית הלל כר' יהודה מיכן מוכיח שאין חילוק בין מוקצה לנולד. וראיתי שכתב בעל הלכות גדולות ז"ל אמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותמרי דעיסקא ותורי דרידיא באנו למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון דלרבי יהודה דאית ליה מוקצה [אסור] ולרבי שמעון [דלית ליה מוקצה שרי] והלכתא כר' שמעון דקיימא לן בכוליה שבת הלכה כר' שמעון לבד ממוקצה מחמת איסור ומאי ניהו נר שהדליקו בה באותה שבת ואע"ג דבמוקצה הלכה כר' שמעון דשרי בנולד אסור ומנא דאיתבר ביומא טבא אסור לאיסוקיה ביום טוב ולמיפא ולבשולי ביה דהוי ליה נולד דדרש רבא אשה לא תיכנס לבין העצים ליטול מהן אוד משום דמתקנא מנא ביומא טבא ותקוני מנא אסור. ואוד שנשבר ביום טוב אין מסיקין אותו ביום טוב לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ביום טוב הוה ליה נולד ואסור.
שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.