ובסוף המשנה נפרש וכן פסק רבינו חננאל זצ"ל בסוף מסכתין מהא שמעינן דכל מידי דחזי לאינש דעתיה עילויה והא דאמר רב נחמן עז לחלבה וכו' באנו למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון הא בהדיא קי"ל הלכה כר' שמעון ואע"ג דביום טוב קי"ל כר' יהודה הני מילי כגון נולד או מוקצה מחמת איסור וכיוצא בו אבל הני כולהו שרי ביום טוב. אבל רב אלפס ז"ל אמר ממילא שמעינן דהני מילי דאינון עז לחלבה וכו' ביום טוב אסירי ומאי דחזי למיכל מיניה בשבת כגון תמרי דעיסקא שרו. ופסקא דרבינו חננאל ז"ל נקיטינן:
שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.