שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ד׳

ומכל זה לנו נראה שהלכה כרב נחמן דאית ליה מוקצה ביום טוב ולית ליה מוקצה בשבת והפרש יש בין מוקצה למוקצה וכל המוקצה האסור ביום טוב אסור בשבת. וכל מוקצה המותר בשבת מותר ביום טוב כמו שפירשנו למעלה ואע"ג דשאר אמוראי כולהו לא שנו להו במוקצה בין בשבת בין ביום טוב אלא מאן דאסר כר' יהודה אסר אפי' בשבת ומאן דשרי אפי' ביום טוב שרי ולא מפליגי בין מוקצה למוקצה אנן כרב נחמן נקיטינן ובין מוקצה למוקצה מפלגינן לפום סוגיא דשמעתא דמסכת יום טוב ומסכת דשבת ומתרצין [הלכתא] דהכא ודהתם ולא קשיין אהדדי דבמסכת שבת פרק (מי שהחשיך) [כל הכלים] מייתינן לה מתניתין דהכא דבמסקנא מוקמינן לה אליבא דבית שמאי דגזר יום טוב אטו שבת ומשמע מיניה דלית הלכתא כוותיה והכא פסקינן כוותיה ונראין דברים הללו כסותרין זה את זה אלא יש לומר דלישנאי נינהו מאן דמתני הא לא מתני הא. ולענין הלכה למעשה נקטינן האי לישנא דאתמר בדוכתיה ואיתוקם באנפיה ושבקינן לההוא דלא איתמר בדוכתיה ואגב גררא הוא דאתייא והם (הם) [ה"נ] סבירא לן בהנך תרי לישנאי דאמרינן מלוה על פה גובה מן היורשין ואינה גובה מן הלקוחות חד מנייהו [בקדושין פ"א וחד מינייהו] בבבא בתרא פרק גט פשוט אע"פ שהרב אלפסי טרח להעמידן שתיהן כאחת אינו נראה לנו דפליגי לישני אהדדי וכההוא לישנא דבבא בתרא נקטינן והם הכי [נמי] עבדינן הכא כיון דהאי מתניתין דאין סומכין את הקדרה בבקעת ביום טוב פרשוה בגמרא בדוכתא מטעם מוקצה לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה וסוגיא דשמעתא לאוקמיה כהלכתא עלה סמכינן וכוותיה עבדינן וההוא סוגיא דמסכת שבת חשבינן ליה כלישנא אחרינא להגדיל תורה וללמדך דאפי' בית שמאי סבירי להו במוקצה ונולד ביום טוב כר' שמעון וכדתנן ביצה שנולדה ביו"ט בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל בבקעת מודו דאין סומכין ולאו משום דלא ניתנו עצים אלא להסקה דהא לא סבירי להו שום מוקצה אלא משום גזירה יום טוב אטו שבת ואזדו לטעמייהו דסבירי להו אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. ומתניתין דאין סומכין את הקדירה בבקעת איכא למימר דבית שמאי הוא דהא לא מפרש טעמא בברייתא משום דלא ניתנו עצים אלא להסקה ודילמא בית הלל לא מודו בה וכיון דסוגין בשבת להקל במוקצה נחתינן ליה לאחוויי לה אנפא דהתירא ואע"ג דמתני' גבי יום טוב והכא במסכת יום טוב בדוכתיה דסוגין להחמיר במוקצה נחתינן לאחוויי ליה אנפא דאיסורא וכל זה יש סעד לדברינו שפסקנו כרב נחמן דמוקצה ביום טוב אסור ובשבת מותר. עד כאן דברי בעל המאור ז"ל.