שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ג׳

ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל דהלכתא כר' יהודה לגבי יום טוב וכר' שמעון לגבי שבת וכיון דקי"ל דבשבת סבירא לן כר' שמעון דלית ליה מוקצה וביום טוב סבירא לן כר' יהודה דאית ליה מוקצה ממילא שמעינן דהני מילי דעז לחלבה ורחל לגזתה ותרנגולת לביצתה ותורי דרדיא ותמריא דעיסקא כולהו ביום טוב אסירי ומאי דחזי למיכל מיניה בשבתא שרי כגון תמרי דעיסקא ומשקלא וטריא דגמרא נמי שמעינן דהלכה כר' יהודה ביום טוב דקאמר ואלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצה מאי טעמא דבית שמאי מוקצה הוא כלומר שזה דבר ידוע הוא כי המוקצה אסור. ועוד אמרינן לקמן תניא אחרים אומרים ר' אליעזר אומר ביצה תיאכל היא ואמה במאי עסקינן אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה פשיטא היא ואמה שריא אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסורה אלמא הכין הוא הלכתא. והרב ר' זרחיה בעל המאור ז"ל כתב הא דאמרינן בגמרא בטעמיה דרב נחמן שבת דחמירא לא אתי לזלזולי בה סתם לן כר"ש דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים יום טוב דקיל ואתי לזלזולי בה סתם לן כר' יהודה דתנן אין מבקעים עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב ואע"ג דאיכא למידחייה לההיא מתני' ולאוקמיה בארזי ואשוחי דהוו להו קורות מוקצין מחמת חסרון כיס וקורה שנשברה ביום טוב לפי שאינו יושב ומצפה אימתי ישבר קורתו הא תנן תוב אין משקין ושוחטין את המדבריות דסתמא ודאי כר' יהודה מיהו איכא לאקשויי עלה מההוא דאמר (רבה) [רבא] בפ' יו"ט מי איכא מידי דבשבת שרי וביום הכיפורים אסור (ואפילו הכי) [ה"נ מי איכא מידי דבשבת שרי וביו"ט אסר והיכי] קי"ל הלכתא בשבת כר"ש וביו"ט כר' יהודה. והריני מוסר לך כלל גדול בתורת המוקצה כדי שתסתלק קושיא זו מעליך כל מצוה שבא על דבר שדרך הנאתו ע"י מלאכה או מעשה האסור בשבת ומותר ביו"ט כגון ביקוע עצים מן הקורות [וכגון אין מסיקין בשברי כלים וכגון שחיטת המדבריות] וכגון עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותורי דרדיא זהו מוקצה שאסור ביו"ט כר' יהודה ומאליו הוא נאסר בשבת משום מלאכה דאית ביה דהוא ביקוע עצים וההיסק בשברי כלים והשחיטה למדבריות ולעז ולרחל ולתרנגולת ולשוורים ואין אנו צריכין לאוסרם בשבת משום מוקצה [בלבד] וכל מוקצה שבא על [דבר ש]דרך הנאתו בלא שום מלאכה ומעשה האסורים בשבת ואין בו שום איסור אלא מוקצה בלבד כגון להגביה מעל השלחן עצמות וקליפין שמתחילת השבת היו מוכנים לאדם אגב אימן ולא היו מוכנין לבהמה שמוכן לאדם לא הוי מוכן לבהמה ועכשיו שנתפרקו העצמות מן הבשר והקליפין מן הפירות נעשו ראויין לבהמה אלא שהן מוקצה וכגון חיתוך נבילה לפני הכלבים וכגון תמרי דעיסקא זהו מוקצה מותר בשבת כר' שמעון ואין צריך לומר ביום טוב ומיכן אתה למד לכל דיני מוקצה (האסורים) [האמורים] ביו"ט ובשבת והרבה מהן שלא נשמר בהן הרב האלפסי זצ"ל ובסוף מסכת זו תמצא מהן בכלל דבריו שכתב ממילא שמעינן דהני מילי דאינון עז לחלבא וכו' דכולהו ביום טוב אסירי ומאי דחזי למיכל מיניה בשבת כגון תמרי דעיסקא שרי [למיכל מיניה בשבת אלמא בשבת שרי למיכל תמרא דעיסקא] ולא ביום טוב ועוד שנה בענין הזה בפי' [ואמר] כולהו לרב נחמן ביום טוב אסירי וצריך אתה להיזהר בדיני המוקצה (לכל) [בכלל] דברי הרב האלפסי זצ"ל שלא שם בלבו ההפרש ששמנו בו. והוא נכון וברור. ועוד כתב בעל המאור ז"ל הא דתנו רבנן אין סומכין את הקדירה בביקעת וכן הדלת לפי שלא ניתנו עצים אלא להסקה ור' שמעון מתיר דר"ש לטעמיה דלית ליה מוקצה ותנא קמא כר' יהודה דאית ליה מוקצה הלכך עצים כיון שאין תורת כלי עליהן לא הוכנו מאתמול אלא להסקה. וסוגיין כתנא קמא ופלוגתא דרב נחמן ורב ששת בחיזרא בהדין טעמא שייכא רב נחמן לטעמיה דאית ליה מוקצה ביו"ט כר' יהודה משום דסתם לן תנא במתניתין כוותיה ואיפסקא הלכתא בהדיא בחיזרא יבשה שרי רטיבא אסור וכן פסק הרב אלפסי זצ"ל בהלכותיו רטיבתא אסור משום דכמוקצה דמי ובסוף מסכת שבת אפליגו רב אחא ורבינא אליבא דר' שמעון במוקצה ואיפסקא הילכתא בכל התורה כולה כדברי המקיל בתרווייהו וקשיין הלכתא אהדדי.