שנו חכמים ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל ואמרינן בגמרא במאי עסקינן אי לימא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מאי טעמא דבית שמאי מוקצה הוא אלא בתרנגולת העומדת לאכילה מאי טעמא דבית הלל אוכלא דאפרת הוא ואוקמה רב נחמן בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ודאית ליה מוקצה אית ליה נולד ודלית ליה מוקצה לית ליה נולד ובית שמאי כר' שמעון ובית הלל כר' יהודה ואקשינן ומי אמר רב נחמן הכי והתנן בית שמאי אומרין מכבדינן מעל השלחן עצמות וקליפין ובית הלל אומרים מסלק את הטבלה כולה ומנערה אמר רב נחמן אנו אין לנו אלא בית שמאי כר' יהודה ובית הלל כר' שמעון ופרקינן אמר לך רב נחמן גבי שבת דסתם לן תנא כר' שמעון דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים ואוקים להו לבית הלל כר' שמעון פי' דלית ליה מוקצה וגבי יום טוב דסתם לן תנא כר' יהודה דתנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורות שנשברה ביום טוב מוקמינן להו בית הלל כר' יהודה פי' דאית ליה מוקצה ומיהו מתניתין איתוקמא בתרנגולת העומדת לאכילה וביו"ט אחר שבת ומשום הכנה דרבה דקסבר רבה כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה (ורבא) [ורבה] לטעמיה דאמר (רבא) [רבה] והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ולא שבת מכין ליום טוב וגזרו רבנן בכל יום טוב משום יום טוב אחר השבת אבל חול גמור אחר שבת ואחר יום טוב הביצה אינה נאסרת לפי שנגמרה מאתמול שהוא שבת או יום טוב ואין שבת ויום טוב מכינין לחול דדוקא שבת ויום טוב דצריכין הכנה כדכתיב והיה ביום הששי והכינו איתסרא בהוא משום הכנה אבל בחול לא בעי הכנה דהוא מכין לעצמו וכן מצאתי לרבינו נסים זצ"ל וכן פי' רבינו שלמה זצ"ל דסעודת חול לא איצטריך רחמנא זימון מבעוד יום שלא שייך בה מוקצה הלכך שריא:
שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.