שבלי הלקט · סימן רמ״ח, י״ג

וכתב בעל המאור זצ"ל ואפי' נולד מן הטריפה נראה שהוא מותר לטעמיה (דרבא) [דרבה] ואיתימא רב יוסף דבתראי נינהו ותרתי לקולא אית ביה נמי חדא דמוכן על גבי אמו לכלבים וחדא דמתיר עצמו בשחיטה ואינו מוכן על גבי אמו היינו פלוגתא דרב ור' יוחנן באפרוח ולא דמי למדבריות דהתם אין היתר שחיטה בא להם בו ביום כאפרוח. והיכא דמוכן על גבי אמו ואינו מתיר בשחיטה אפי' ר' יוחנן מודה שהוא אסור וכן כתב בעל הדברות דעגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים דקי"ל מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מה דחזו ליה ואע"ג דביצת תרנגולת העומדת לאכילה מוכנת על גבי אמו והיא אסורה התם משום גזירה דיום טוב אטו שבת היא דמאתמול גמרה לה. אבל גבי עגל ליכא למיגזר וכן הילכתא. אין משקין ושוחטין את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן הבייתות הלנות בעיר. והמדבריות הלנות באפר. תנו רבנן אלו הן בייתות ואלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות בפסח ונכנסת ברביעה. בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתחום. ר' אומר אלו ואלו בייתות הן ואלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים מי אית ליה מוקצה לר' והא בעא מיניה ר' שמעון בר' מר' פצעילי תמרה לר' שמעון מהו ואמר ליה אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקין בלבד. איבעית אימא הני כגרוגרות וצימוקים דמי ואיבעית אימא לדבריו דר' שמעון קאמר וליה לא סבירי ליה ואיבעית אימא לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי לית לי מוקצה לדידכו אודי לי איזו מיהת דיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה דבייתות הן אמרו ליה רבנן לא מדבריות הן. כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל לענין בייתות ומדבריות הכין סבירא לן כסתם מתני' וכדפריש תנא קמא דברייתא דאמר אלו הן מדבריות כל שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה בייתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום ור' דקאמר אלו ואלו בייתות הן ולית הלכתא כוותיה לא דקיימא לן הלכתא כוותיה אלא לגבי יחיד אבל לגבי רבים לא והוו להו מדבריות דאינן באות ולנות בתוך התחום מוקצות דלאו דעתיה עילוייהו דהא אינן באות בתוך התחום. והלך רבינו האלפסי אחר שיטתו שפסק לענין מוקצה כר' יהודה ביום טוב.