וכי עיינת התם בכולא האי שמעתא משכחת לה כולא שמעתא דמפרשא טעמא דרב משום קדושה אחת ויותר נראה בעיני כדברי רבותינו שמפרשין לדידן שרי דאע"ג דפסקינן בריש ביצה לענין ביצה דשבת ויום טוב נולד בזה אסורה בזה ולא כר' יוחנן דשרי דהתם טעמא משום הכנה דרבה כדמפרש התם ולא משום קדושה אחת דרבה סבירא ליה שהם שתי קדושות דאמר הלכה כארבעה זקנים ואליבא דר' אליעזר וההיא דירושלמי לאו משום הכנה קא אסיר ליה דלא שייכא הכנה בכי האי גוונא אלא מטעם קדושה אחת אסור כדפרישית עד כאן דברי הרב ר' יצחק בר משה זצ"ל
שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.