וזאת הוא תשובת שהשיב לו הרב רבינו אליעזר ב"ר שמואל מוורינא זצ"ל מאי דכתב מר על מאי דגרסינן בירושלמי פרק קמא דביצה שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקן ביום טוב רב ור' חנינא תרווייהו אמרין אסור כו' וכתב עליה הרב ר' ברוך שאין צריך להחליף פלוגתייה ולא תקשי דרב אדרב דאסר כי שירי פתילה דאסר לאו משום קדושה אחת הן אלא טעמיה משום הכנה ורב חסדא דמפיך ומחליף דברי רב לטעמיה דרב חסדא לית ליה הכנה דרבה כל אלה דברי הרב ר' ברוך נראין לי רחוקין ביותר ואין הלב מקבלן שתיקרא הכנה הדלקת השמן והפתילה והעצים אצל יום טוב ומה שהשבת עליו דאדרבה מדשביק רבה לרב חסדא בר פלוגתיה ולא שני ליה מטעם הכנה כדשני ליה פרק בכל מערבין שמע מינה דהודה רבה לרב חסדא דמחלפא שיטתיה דרב ותו דאין דרך הכנה בכך דאין הכנת פתילה כי אם הבהוב כו' אלו הדברים נראין לי נכוחים שאין לתלות טעם שירי השמן והפתילה והמדורה בעבור הכנה כלל חדא שאין זו סברא כלל לחשבה הכנה ועוד תלמוד ירושלמי אוסר משום טעם קדושה אחת ואין שום אמורא שישיב לרב חסדא דמחליף שיטתיה דרב דטעמי' משום הכנה ואנן ניקום ונימא מילתא מה דלא איסתבר לאמוראי הלכך בודאי דלא אסר רב אלא משום טעם קדושה אחת דכיון שהדליקן לשבת והוקצו מחמת איסורא שכל זמן שהן דולקין אסור לכבותן וכשכבו מאליהן אסור ליהנות מהן כל יום השבת דמיגו דאתקצי לבין השמשות איתקצו לכל יומא וכי היכי דאיתקצו ליום שבת איתקצו נמי ליום טוב של אחריה משום דקסבר רב שבת ויום טוב קדושה אחת הן וכיומא אריכתא דמי ומה שנאסר בשבת נאסר ביום טוב:
שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.