שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ז׳

ובעל הדברות ז"ל הביא דברי הירושלמי שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן וכו' וכתב רבני צרפת מחמירין בשירי פתילה ומדורה ושמן כדגרסינן בירושלמי ומרבין עליהן עצים מוכנים ומדליקן והרב ר' יצחק ב"ר משה מווינא השיב על דברי בעל התרומה בשאילתו אשר שאל וזה נוסח לשונו קשיא לן על דברי הרב דאדרבה מדשביק רבה לרב חסדא בר פלוגתיה ולא שני ליה מטעם הכנה כדשני ליה בפרק בכל מערבין שמע מינה דהודה רבה לרב חסדא דמחלפא שיטתיה דרב ותו דאין דרך הכנה בכך דאין דרך הכנת פתילה כי אם הבהבו כדתני בר קפרא בפ' המביא כדי יין ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה לקולא להחמיר אין גודלין אותה לכתחלה ביום טוב ואין מהבהבין אותה באור מפני שמתקנה ותנן בפרק במה מדליקין כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ר' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם ואוקמא ר' יוחנן לדר' יוסי כר' שמעון ומאי שנא פתילה דאמר רב המנונא ואיתימא רב אדא בר אהבה הכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן דהכא אפי' ר' שמעון מודה משום דקא מתקן מנא ופי' רבינו שלמה זצ"ל דר' יוסי סבר כר' שמעון ופטר ליה משום מלאכה שאינה צריכה לגופה וכחס על הפתילה היינו טעמא דמחייב כגון שצריך להבהבה שלא הובהבה מבעוד יום דכיבוי זה צריך לגופו שיהא הלהב נח לאחוז בה כשיבוא להדליקה הא למדת שעיקר הכנת פתילה היינו הבהוב אבל בהבהבה מבעוד יום לא משכח בה כיבוי הצריך לגופה. וגם מה שפירש דטעמיה דרב דאסר שירי פתילה משבת ליום טוב לא הוי משום קדושה אחת אלא משום הכנה ורב חסדא לטעמיה דלית ליה הכנה דרבה גם על זה אני אשיב עוד אשכחן בירושלמי פרק בכל מערבין דסתמא דתלמודא ושאר אמוראי נמי מפרשי טעמיה דרב משום קדושה אחת דמסיק כתב בירושלמי פרק בכל מערבין אבל אמר להם ר' אלעזר אין אתם מודין לי שאם עירב בככר בראשון שהוא מערב בככר בשני שאם יאכלנו בראשון שהוא עירוב לראשון ואין עירוב לשני הרי שתי קדושות הן ואינון מתיבין ליה אין אתה מודה לנו שאין מערבין בתחלה ביום טוב הרי קדושה אחת דאתפלגין שירי פתילה שירי מדודה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקן ביום טוב רב ור' חנינה תרווייהו אסרי ור' יוחנן אמר מותר אמר ר' מנא קומי דרב יודן מה איכפת לן פתילה גבי ביצה אמר ליה מה דאנן חמיין רבנן מדמו לה. הדא אמרה היא הדא היא הדא ואחר כך מסיק רב חסדא בעא מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא עביד ליה שתי קדושות והכא עביד לה קדושה אחת