כתב בעל התרומה ז"ל שנינו בירושלמי פ"ק דביצה רב חסדא בעי מחלפא שיטתיה דרב דתמן הוא עבד לה שתי קדושות [פי' דרב פסיק בפרק בכל מערבין כארבעה זקנים ואליבא דר' אליעזר דאמר שבת ויום טוב שתי קדושות הן] והכא הוא דעבד לה קדושה אחת דאתפלגין שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שירי מוכין שנכבו בשבת מהו להדליק ביום טוב רב ורב חנינא תרווייהו אמרי אסיר ור' יוחנן אמר מותר ואין יותר אחרי כן מדבר זה ואומר אני לפי האמת שאין צריך להחליף פלוגתייהו ולא תקשי דרב אדרב טעמא דרב דאסר שירי פתילה בשבת ליום טוב לא הוי משום דקדושה אחת הן אלא הוי טעמא משום הכנה דרבה דהכיבוי קרי הכנה שיותר הן טובות להדליק כשנדלקות ונכבות תחלה אבל רב חסדא דמחליף ומהפך דברי רב משום דסבר דטעמא דרב דאסר הוי משום קדושה אחת הן ורב חסדא לטעמיה דלית ליה הכנה דרבה כדאיתא פרק בכל מערבין ודוגמת פירכא זו דשירי פתילה כבר פריך רב חסדא התם פרק בכל מערבין רב חסדא רמי דרב אדרב מי אמר רב הלכה כארבעה זקנים ואליבא דר' אליעזר דשתי קדושות הן והא אמר שבת ויום טוב ביצה הנולדה בזה אסורה בזה ומתרץ רבה טעמיה דרב משום הכנה הכא נמי נתרץ משירי פתילה ולא נהפוך ולא נחליף הדברים:
שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.