ורבינו חננאל זצ"ל פי' היכי דאייתי נכרי דורון לישראל ביומא טבא דריש שתא דהוי חמשא ומעלי שבתא לא שרי למיכל עד חד בשבא כגון מידי דאיכא למיחש שמא ניצודו ביום טוב חיה ועוף ודגים או במידי דמחובר ולא מבעיא בשני ימים [טובים] של ראש השנה דאסיר אלא אפילו בשאר ימים טובים אסור ביו"ט ראשון ולערב בכדי שיעשו מידי דהוה אביצה שאם נולדה בראשון מותרת בשני אבל דגים יבשים או צמוקים תוך התחום מותר חוץ לתחום אסור לישראל זה ומותר לישראל אחר. ודין שבת ויום טוב בין מלפניה ובין מלאחריה ושני ימים טובים של ראש השנה כבר פרשנוהו היטב שהנולד והניצוד והנתלש בראשון אפי' לצורך נכרי אסור לישראל עד מוצאי יום טוב שני ובמוצאי יו"ט שני מותרין מיד ואם ניצודו או נתלשו בשביל ישראל צריך להמתין ליל מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו:
שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.