שבלי הלקט · סימן רל״ד, ד׳

כתב בעל הלכות גדולות היכי דאינשי לברך על ספירת העומר באורתא מברך למחר ורבינו תם זצ"ל כתב דליתא להאי ואם שכח לברך בלילה על ספירת העומר לא יחזור ויברך ביום דלא מכשר דסתמא דמתני' דתנן כל הלילה כשר לספירת העומר אלמא לילא דוקא ואע"ג דתנן סתמא במנחות פרק ר' ישמעאל נקצר ביום כשר ומשמע דהוא נמי דהויא ספירה ביום מ"מ הילכתא כהאי סתמא דהכא דתני ליה גבי הילכתא פסיקתא דאע"ג דמוקמינן ליה התם אליבא דר' אלעזר ב"ר שמעון בשטת רבו של אביו אמרה דאמר ר' עקיבה כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אסורה וכו' ופסקינן הלכה כר' עקיבה בפסחים בפרק אלו הדברים ובשבת פרק אם לא הביא כלי אין זה ראיה דהא ר' נמי דפליג אדרבי אלעזר ב"ר שמעון אית ליה התם כר' עקיבה דהיכא דאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת וקצרה ידי להעתיק כל הטענה אבל מיהו כך משמע שמוכיח בסוף הטענה וכך כתיב כמדומה לי שהוא בשם הרב ר' שמחה זצ"ל דעל ספירת העומר כולו עלמא מודי דלא הויא אלא בלילה ולא ביום דהא ספירת העומר נפקא לן מתמימות ואי אתה מוצא אותן תמימות אלא בזמן שאתה מונה מבערב כדדריש התם גמרא כיצד היו עושין וכיון דמודו כולי עלמא שאין לספור אלא בלילה מהיכן תיתי לן דנימא היכי דלא ספר בלילה יספור ביום דאע"ג דאם היינו מכשירין קצירה בדיעבד ביום משום דלא שנה בה הכתוב לעכב והכי נמי נכשיר קצירה שני ימים קודם וכי בשביל כך נכשיר הספירה ב' ימים קודם אלא שמע מינה לכולי עלמא דאם לא ספר בלילה לא יספור ביום. מפי ר'.