ור' אומר דודאי הנשים רגילות ליטול בסכין. ויש שמחמירות וקצת הדעת נוטה לאיסור כי אינו נקל ליטלם בסכין יותר מבמספרים ומיהו עיקר דרך גזיזה במספרים ואין לאסור כי מנהג היתר הוא דאין מנהג בלא ראיה ודאי משמע דוקא בנגוסטרי אסור. ונטילת צפרנים מותר במועד כמו בימי אבלו ועולא קאמר התם הלכה כר' יהודה באבל וכר' יוסי במועד ושמואל אמר הלכה כר' יוסי בזה ובזה ורב חייא בר אשי קאמר דבנגוסטרי אסור והדר מייתי דר' יוחנן דשרי אפי' בחולא דמועדא. ובעל התרומה כתב כי אירעא טבילה בחולו של מועד שאז חופפת עצמה בחמין ואסור לחתוך צפרניה במועד וסגי לנקר בטיב (ולחצוץ) הטיט שתחת הצפורן והבאה להחמיר תחתוך צפרניה בשיניה או דרך שינוי דבמועד קטן אמרינן דאינו אסור אלא בנגוסטרי פי' במספרים ושמא הוא הדין בסכין כי הוא רגילות נמי לגלחן בסכין או שפחתה נכרית תגלח לה וכן נכון לעשות ואע"ג דאמירה לנכרי שבות הוא בהלכות המועד הכא במקום מצוה שרי ויותר טוב בענין זה משתעשה היא לעצמה.
שבלי הלקט · סימן רל״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
