שבלי הלקט · סימן רל״א, ח׳

ורבינו ישעיה זצ"ל פסק אמר ר' חייא בר אשי אמר רב ובנגוסטר אסור פי' דוקא ליטול אותם בשיניו מותר בדרך שינוי אבל כדרכו במספרים או בסכין אסור. ואמר ר' שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בבי מדרשא וכו' פי' דקאמר בשיניה ש"מ בסכין אסור גם במועד דאי שרי אי אפשר דלא הוה משתכח סכין לכל בני מדרשא וזה שלא מנה נמי וש"מ בנגוסטר אסור מפני מה אלא הקולות שלמדו ממנו וזה היא חומרא. הנה בהדיא משמע דסבירא ליה דדברי ר' חייא בר אשי דקאמר ובנגוסטור אסור אאבל קאי ולא אחולו של מועד מדקאמר ש"מ בסכין אסור גם במועד וכן כתב לעיל רבינו יצחק פאסי זצ"ל וכן משמע מפירוש רבינו גרשום זצ"ל וכן נראה בעיני דדברי ר' חייא בר אשי אאבל קאי ולא אחולו של מועד מיהו מה שפוסקין דחולו של מועד אסור בסכין ובנגוסטר אינו נראה לי דהא איפסיקא הלכתא בהדיא כר' יוסי ור' יוסי לא חילק בדבריו לומר בסכין ובנגוסטר אסור וביד ובשיניה מותר אלא סתם קאמר ור' יוסי מתיר ודברי ר' שמן בר אבא דאמר הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בבי מדרשא בחולא דמועדא ושקלינהו לטופריה בשיניה לא בא להשמיענו דבסכין ובנגוסטור אסור אלא בא להשמיענו שאין בהם משום מיאוס כמו שמפרש והולך ומה שאמר הרב אי אפשר שלא היה נמצא סכין לכל בני מדרשא גם זה אינו נראה דאמרינן בסנהדרין בפרק אלו הן הנשרפים במעשה זמרי ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו אמר ר' יוחנן מכן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש ועל כן לא נמצא סכין בבית המדרש דכלי ברזל אפי' כל שהוא נקרא כלי זיין כדאיתא התם תניא ר' אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהברזל ממית בכל שהוא לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור הלכך נראה לי עיקר דברי ר' יצחק פאסי זצ"ל וכן פסק הרב ר' אברהם בר' יוסף ממשפחת בני שיכון דמותר ליטול צפורנים במועד בכל ענין ור' יוחנן שנטלן בשניו בעבור שהיה בבית המדרש וקיי"ל דאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש. ולבי מגמגם בקצת דיש לומר דהא אמרינן בגמרא סבור מינה דיד אין דרגל לא. ואמר רב ענן בר תחליפא לדידי מפרשי לי מיניה דמר שמואל לא שנא דיד ולא שנא דרגל וכן דברי ר' חייא בר אשי ובנגוסטר אסור אתרווייהו קאי בין אאבל בין אחולו של מועד כדברי בעל המאור והא דלא אמר שמע מינה ארבעה לא הוצרך לומר לפי שהרי בפירוש אמר בנגוסטר אסור. ואי איתא להאי פירושא דאתרווייהו קאי עדיין אני אומר דוקא בנגוסטר אסור אבל בסכין מותר דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי: