ובשם הרב ר' יצחק בר אברהם זצ"ל מצאתי תימה יש לי על מה שהנשים נוטלות צפרנם בסכין בחולו של מועד כשרוצות לטבול ואע"ג דשרי במועד קטן ליטול צפרנים בימי אבלו מכל מקום כיון דאמרינן התם בנגוסטר אסור הוי לן למיסר בסכין דהכי משמע התם דאין לנו להתיר ליטלם אלא בשיניו מדקאמר התם אמר רב שמן בר אבא הוי קאימנא קמיה דר' יוחנן בחולו של מועד ושקלינהו לטופריה בשיניה ואם איתא דבסכין מותר ליטלם אמאי הוצרך לעשות שינוי גדול כל כך בשיניו. ויש לומר דאין מזה ראיה לאסור דאיכא למימר שלא היה בידו מזומן סכין דאין זה דוחק דע"כ כי קאמר התם שמע מינה תלת שמע מינה מותר ליטול צפרנים במועד ושמע מינה אין בהם משום מיאוס ושמע מינה מותר לזורקן אמאי לא קאמר שמע מינה דבנגסטר אסור אלא שמע מינה שזה לא היה יכול לומר לפי שלא היה נגסטר באותה שעה הכא נמי יש לומר מסכין:
שבלי הלקט · סימן רל״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.