תנו רבנן אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו אין מרביעין בבכור ובפסולי המוקדשין. תנו רבנן אין מדיירין שדה בחולו של מועד פי' אין מכניסין את הבהמות לשדה כדי שיוציאו זבל לזבל השדה ואם באו מאליהן מותר ואין מסייעין אותם ואין מוסרין להם שומר לנער את צאתם היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע מסייעין אותן ומוסרין להם שומר לנער צאתם ר' אומר בשבת בטובה ביום טוב במזונות במועד בשכר אמר ר' יוסף הלכה כר' ומכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו. תנא ובלבד שיכניס בצנעה בתוך ביתו. רב יוסף הוו ליה הנך כשורי עיילינהו ביממא אמר ליה אביי והא אנן תנן ובלבד שיכניסם בצנעה בתוך ביתו אמר ליה צנעה דהנך יממא הוא דכיון דבלילא בעו גברי יתירי ובעי נהורא דנורא אוושא מילתא ובלבד שלא יכוון את מלאכתו במועד בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו ואסיקנא לדידיה קנסוה רבנן לבריה לא קנסוה רבנן:
שבלי הלקט · סימן רכ״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.