שבלי הלקט · סימן רכ״א, י׳

מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד. הציידים והרשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן. ציידי חיה עופות ודגים צדין בצנעה לצורך המועד ר' יוסי אומר צידי עכו הן החמירו על עצמן שלא יהיו צדין כל עיקר. ירושלמי צידי חיה עופות ודגים צדין בחכה ובמכמורות ולא ממעטין בשמחות הרגל ר' מי קללון מפני שממעטין בשמחת הרגל. תנו רבנן חנות פתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו. הפתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וערב יום טוב אחרון מוציא ומעטר את השוק בפירות בשביל כבוד יום טוב אחרון. וכי אמרינן פותח אחת בפירי אבל בתבלין מזבני כי אורחייהו דהא ר' יהודה שרא להו להנהו קרופייתא דפומבדיתא למיזל ולזבוני בשוקא. שאלו לפני ר' יצחק בר' יהודה זצ"ל מהו להתחיל בלקיטת ענבים ובדריכתן בגת בחולו של מועד. משום הא דגרסינן רב חצדא ליה חצדא בחולא דמועדא ואיקפד שמואל ותו דאמרינן במחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור והשיב שמותר להתחיל בלקיטת ענבים ובדריכתן בגת בחולו של מועד דהא אסיקנא דבר האבד מותר מהא דרב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא. והא דתניא במחובר לקרקע אפי' אבד כולו אסור ההיא יחידאה היא והא דרב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא ואיקפד שמואל חצדא דחיטי הוה ולא פסיד אבל עינבי ודאי פסדי משום דמיכחש כחשי כי שבק להו ועוד כשמתחילין לבצור הכרמים נותנין רשות ליכנס בהן כל אדם וכל מי שאינו בוצר כרמו ודאי דבר האבד הוא ומותר לבצור ולדורכו בגת. וכן שאלו לפניו מהו לתקן ולזפת כלים לכתחלה כמו שנוהגין במקומינו לפי שיש בו דבר האבד והשיב מותר ובלבד שלא יכוון מלאכתו במועד.