שבלי הלקט · סימן רכ״א, ד׳

תנו רבנן מדלין מים לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן אסור ר' אלעזר בן עזריה אמר אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית ומתקנין את המקולקלת במועד אמר ר' אבהו שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים. פירוש רבינו גרשום זצ"ל שאם היתה עמוקה מתחלה ששה טפחים ונסתמה עד טפח אחד חוזר ומעמידה על ששה טפחים. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותם חטיטה אין חפירה לא אמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שאין רבים צריכין להן ואם רבים צריכין להם אפי' חפירה מותר והוא הדין לבורות שיחין ומערות של רבים ובורות שיחין ומערות של יחיד חוטטין אותה ושפין את הסדוקין אבל לא חופרין אפי' כשהיחיד צריך להם ואם אין צריך להם אף חטיטה אסור ואין שפין את סדקיה ואין צריך לומר שאין חופרין אבל כונס הוא לתוכן מים אע"פ שאינו צריך להן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צרכי רבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים. תנו רבנן יוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן את הרחובות ולתקן את האסטרטאות ולמוד את המקוואות וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה משלימין בתוכה ארבעים סאה. ר' אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה כולה. זרעים שלא שתו מלפני המועד לא ישקום במועד וחכמים מתירין בזה ובזה. אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר. כתב רבינו פאסי זצ"ל מסתברא דהלכה כר' אליעזר בן יעקב ואע"ג דהוי יחיד במקום רבים דהא שמעתא דרב יהודה כוותיה אזלא דקאמר אם היתה שדה מטוננת מותר: