תנו רבנן צדין את האישות ואת העכברין משדה האילן ומשדה הלבן ומחריבין חורי נמלים כיצד עושה מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה והוא דקיימי בתרי עברי נהרא וליכא לא גישרא ולא גמלא ולא מיצרא והוא שיש בין חור לחור פרסה. ר' יהודה אומר צדין משדה לבן כדרכו ומשדה האילן שלא כדרכו. תנו רבנן כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה. כיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקורדם ומרדה העפר תחתיה ומקרין את פירצה במועד. ר' יוסף אמר בהוצא ודפנא. במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט. אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל גנה אבל כותל חצר שנפל בונה כדרכו. תניא כותל הגוהה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה. מעמידין תנור וריחים במועד ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחים לכתחלה. מאי מכבשין אמר רב יהודה מנקר ריחים רב יחיאל אמר בת עיינא. דרש רב חמא נוקרין ריחים בחולא של מועד רב יהודה שרא לאוקומא ריחיא ולמובני אמת ריחייא בחולא דמועדא. רבה שרא לסרוקי סוסיא ולמיבני אקרפיטא ולמיבני איצטבא. רבא שרא למישקל דמה לבהמה בחוליא דמועדא אמר ליה אביי תניא דמסייעך מקיזין דם לבהמה ואין מונעין רפואה לבהמה במועד. רב יהודא שרא לאמי תנורא למיגדל תנורא ולרבה בר עושבי למיגדל מהולתא. איני והאמר רבא בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחלה לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים פי' בחולו של מועד של פסח שהתנור יכול להתייבש ולאפות בו מותר. בחול המועד של חג סוכות שהוא זמן גשמים ואינו יכול להתייבש ולאפות בו אסור. פי' אחר אם הוא כעין ימות החמה שהזמן חם שיכול להתייבש ולאפות בו מותר אפי' בחולו של מועד של חג הסוכות ואם הוא כעין ימות הגשמים שהוא זמן גשמים ואינו יכול להתייבש ולאפות בו אסור אפי' בחולו של מועד של פסח. ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן היכי דמי מעשה הדיוט ר' יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט. שפין את הסדוקין ומעגילן אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדוקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים. הצור והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנין במועד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא קיבוותא דרשי בחולא דמועדא כמאן כר' יוסי.
שבלי הלקט · סימן רכ״א, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
