ואחרי שכפל הנס לקרוע לנו את הים ולהעבירנו בתוכו בחרבה ואע"פ שעברה עמנו ע"ז כמה דתימר ועבר בים צרה זה פסלו של מיכה ולא היינו ראויין לעבור. אם העבירנו בתוכו בחרבה ולא שיקע צרינו בתוכו היה נס גדול ודי לנו. ואחרי שכפל הנס להעבירנו בתוך הים בחרבה ולשקע צרינו בתוכו להראותינו נקמתם שהיה רואה כל אחד ואחד ממנו את נוגשו כשהיו מתים בתשנוק בתוך הים ושמחים על מפלתם אם שיקע צרינו בתוכו ולא סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה היה נס גדול ודי לנו ואחרי שכפל הנס לשקע צרינו בתוך הים ולהקיפנו מארץ פלשתים אל דרך המדבר ים סוף וסיפק לנו ארבעים שנה כל מה שהיינו צריכין כמה דתימר ידע לכתך את המדבר ומתרגמינן סיפוק לך כל צורכך וכתיב זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר וכתיב שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה.
שבלי הלקט · סימן רי״ח, פ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.