שבלי הלקט · סימן רי״ח, פ״ג

כמה מעלות טובות למקום עלינו. יש מפרשין לפי שאילו התנאים היו מעלין כל אחד ואחד בחשבון לפיכך אמר [כמה מעלות טובות] כלומר עדיין נוכל לספר ולהרבות במעלות הטובות והנסים שעשה לנו המקום כמה וכמה מרוב חיבתו עלינו וכן מפרש והולך אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים היה נס גדול והיה די לנו כמפורש באגדה או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי מהו גוי מקרב גוי כזה שמושך את העובר ממעי אמו בלא זמנו שלא היו ראויין לצאת שהיתה מדת הדין מקטרגת עליהן אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות כו'. ואחרי שכפל לנו הנס הזה להוציאנו ממצרים ולעשות בהם שפטים על ידי ששעבדו בנו. אם עשה בהם שפטים ולא עשה דין באלהיהם היה נס גדול ודי לנו. ואחרי שכפל הנס לעשות בהם שפטים ולעשות דין באלהיהם כדי שלא יאמרו כי אותם המכות יראתם הביאה אותם עליהם ולא לקו מחמת השעבוד שהשתעבדו בנו. אם עשה דין באלהיהם ולא הרג את בכוריהם היה נס גדול ודי לנו והזכיר עשה [דין] באלהיהם אצל בכוריהם לפי שבלילה אחד היו שתי המכות והיתה מכתם שוה כדכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים של עץ נרקבת של מתכת נימסת וניתכת ושל אבן נופלת ונשברת וכן במכת בכורות לפי שהיה מנהגן של מצרים כשמת בכורו של אחד מהן היה צר צורתו על הכותל ועל הטבלה ובו בלילה נמחקו ונטשטשו כולן והיה קשה עליהן כאילו בו ביום קברום ואחר שכפל הנס לעשות דין באלהיהם ולהרוג את בכוריהם על יד שנשתעבדו בישראל שנקראו בן בכור כמה דתימר בני בכורי ישראל וכמו שהתרה אותם בתחלה הנה אנכי הורג את בנך בכורך. אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם היה נס גדול ודי לנו ואחרי שכפל הנס להרוג את בכוריהם ונתן לנו את ממונם להעמידנו במקומם לנחלה ונתן לנו שכר עבודה שנשתעבדו בנו כמה שהבטחתנו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. אם נתן לנו את ממונם במצרים ולא קרע לנו את הים היה נס גדול ודי לנו אחרי שכפל הנס לתת לנו את ממונם במצרים וקרע לנו את הים כדי להיפרע מהם במים בדבר אשר זדו להשליך בנים ליאור ולהורישנו ביזת הים שהיתה כפולה ומכופלת על ביזת מצרים כמה דתימר תורי זהב נעשה לך עם נקודת הכסף ואשר קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה היה נס גדול ודי לנו.