שבלי הלקט · סימן רי״ב, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואין מברכין להפריש חלה אלא על האור אבל על חלת כהן אין מברכין. ובמקום דליכא כהן אין מפרישין אלא חלה אחת חלת האור בלבד. ומה שאמרנו שמפרישין חלה ביום טוב דוקא בעיסה שנילושה ביום טוב אבל נילושה מערב יום טוב אין מפרישין ממנה חלה ביום טוב ואע"פ שנאפת ביום טוב דתניא הלש עיסה מערב יום טוב אין מפריש הימנה חלה ביום טוב ואמרינן עלה בירושלמי לש אין עירס לא ופירש בעל התרומה דוקא לש אותה לגמרי שאין חסר שום דבר והיה יכול להפריש חלה מערב יום טוב לכך אינו יכול להפריש חלה ביום טוב אבל עירס פי' גילגל לבד שלא עשה רק תערובת מים בקמח ולא נילושה בטוב עדיין אז מפריש שפיר חלה ביום טוב והיינו דאמר רבא גילגל עיסה מערב יום טוב מפריש ממנה חלה ביום טוב. ואם שכח ולא הפריש חלה מערב שבת או מערב יום טוב והרי צריך לו לאכול ממנה בשבת ויום טוב מה תקנה יש לו כתב בעל התרומה ז"ל יאכל הכל רק מעט ישאיר לבסוף ויקרא לה שם חלה לאותו מעט. דאמר שמואל תרומת חוצה לארץ אוכל והולך ואח"כ מפריש:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.