כתב בעל היראים זצ"ל וכי מכשר למאני הפסח מגעילן ברותחין ואפילו כלים שנשתמשו בהן באור בחמין מגעילן בחמין כיון דהתירא בלע אע"ג דכי פליט איסורא פליט סגיא ליה ברותחין עד כאן לשונו. וזה כלל קצר לסדר הגעלה תחילה מניח יורה גדולה על הגחלים שלא תהא בת יומא וממלא אותה מים ומרתיחה ובעוד שהיא רותחת מגעיל בתוכה כל הכלים הצריכין הגעלה כגון יורות וקומקומוסין ומחמי חמין ועץ פרור וקערות וצריך תחילה להדיחן יפה ולהעביר זוהמתו קודם שיגעילן ואחר ההגעלה שוטפן מיד בצונן ואין צריך להטבילן וגם להעביר החלודה. כתב רבינו שלמה זצ"ל שאין צריך אמנם בהגעלת כלים הלקוחים מן הגוים צריך להעביר כל חלודתן כדילפינן מאך את הזהב ואת הכסף קודם שיגעילן ואחר ההגעלה שוטפן בצונן ומטבילן וקערות אע"פ שדרך תשמישן על ידי עירוי מגעילן ברותחין בכלי ראשון דקיימא לן דעירוי ככלי ראשון וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל. קערות מגעילן בכלי ראשון ברותחין שמא פעמים בשאר ימות השנה אדם מכסה בהן מחבת רותח ובולעת מהמאכל כשהוא מרותח. ועוד מצאתי רבינו הגדול היה מגעיל קערות בכלי ראשון ברותחין מפני שני דברים האחת מפני שאין אדם יכול לכוון לשפוך מן כלי ראשון על הכלים בשעת רתיחה ועוד מפני שפעמים משימין קערה על המחבת מרותחת או תוך יורה מרותחת בשאר ימות השנה ונמצא תשמישה על ידי כלי ראשון. וכן כתב ג"כ רבינו שלמה זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן ר״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.