ורבינו שלמה זצ"ל פי' אומר ר' שיורה שמגעילין בה אין צריך לחזור ולהגעילה ובלבד שישליך ממנה המים כשהן רותחין קודם שישקוטו המים מרתיחתן שלא תצטנן מתוכה ותחזור ותבלע וידיחנה מיד בצונן ואף כלים קטנים צריך להדיחן בצונן אחר שהגעילן והרתיחן. ובעל התרומות כתב בהלכות איסור והיתר פי' מורי אבי זצ"ל דהגעלת מדין לא היתה בכלים שאינן בני יומן דליפגם ולא אסר הכתוב אלא דוקא בני יומן וצוה להגעילן ודוקא כלים קטנים הנגעלים בכלי גדול המחזיק ששים כמוהו דאילו כלי גדול שאין האחד מחזיק ששים כמוהו המים נאסרים מחמת פליטת כלי הנגעל וחוזרין ונבלעין בכלי שמגעילין בו הילכך עכשיו נכון להמתין שלא יגעלו עד שאינן בני יומן דאז המים שביורה אפי' אין בהם ששים אינם נאסרין מחמת בליעת איסור כיון שאינן בני יומן דהא [אינן] אלא ליפגם הוא. אמנם ערב הפסח שמגעילין כלים משום איסור חמץ מותר להגעיל אפי' כלים בני יומן שנשתמש בהן על ידי חמץ רותח באותו יום משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם של היתר קודם שיהא בה אסור כמו דגים שעלו בקערה שמותר לאוכלן בכותח משום דטעם בשר נכנס בקערה ומן הקערה בדגים הרי כאן שנים ועדיין דגים היתר קודם שיאכלם בכותח [שיש] בו נסיובי דחלבא הכא נמי טעם חמץ נכנס בקערה ומן הקערה למים כל שכן כשמגעילה הרי כאן שלש קודם שיבוא לידי איסור חמץ ואע"פ שיש אומרין דווקא דגים שעלו בקערה רותחת או דגים רותחין שעלו בקערה מותרין אבל נתבשלו אסורין מכל מקום גבי חמץ שיש בו שלשה נותני טעם של היתר הכל מותר מיהו צריך ליזהר שלא יגעיל ערב הפסח אחר ארבע שעות כי אם כלים שאינן בני יומן דכיון דמטא זמן איסור חמץ ליכא כאן נותן טעם בר נותן טעם של היתר דטעם חמץ שכבר נכנס בקערה כשנפלט במים לאחר ארבע שעות נאסרו המים מיד ונעשו כנבילה וכי חוזרין ונבלעין בכלי חוזרין ואוסרין אותו. וכשמגעילן מנהג הוא כשמוציאין הכלי הנגעל מתוך היורה מיד שופכין עליו מים צונן וכן פירש מר רב האי גאון זצ"ל ומר רב קילאו זצ"ל ותימה למרי רבינו אם בשביל המים שנאסרו שחוזרין ונבלעין בכלי מה תקנה בצונן הללו הלא קודם (שהפסיק) שהספיק לשוטפו בצוננים יש לומר שהמים של איסור נבלעין בכלי ועוד אי המים אם אסורין כגון המים שאין בהם ששים כדי הכלי הנגעל א"כ אף בתוך היורה רותחת קודם שהוציא הכלי משם נבלעין בכלי אלא אם אין מגעילין לעולם כי אם כלי שאין בן יומן או כלי קטן שיש ששים במים כנגד הכלי הנגעל שאז המים מותרין.
שבלי הלקט · סימן ר״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
