וכלים שנשתמש בהן חמץ בכל השנה אסור להשתמש בהן בפסח עד שיטהרם כדרך תשמישתן דגמרינן להו מגיעולי נכרים דתניא הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן על ידי צונן כגון כוסות קיתונות וצלוחיות מדיחן ומטבילן והן טהורים והא לך סדר ההגעלה כאשר מצאתי לגאונים ז"ל מדיח יורה גדולה ומגעילה ברותחין ומכשירה ושוטפה בצונן ומפליטה (מחמין) [מחמץ] תחילה ואח"כ מרתיח בהן מים בלא שיעור ומגעיל בהן יורות קטנים סכינים ועץ פרור וכלים הצריכים כלי ראשון ויזהר שלא ינוחו המים מן הרתיחה שאם ינוחו אסור להגעיל בהם כלים אחרים ונוטלן ושוטפן בצונן ואח"כ ממלא היורה הגדולה מים וסותם שפתה בטיט ומגעילה כמשפט הראשון [ושופכן] ושוטפן בצונן. ובשערים של רבינו האיי גאון זצ"ל מפרש המגעיל כלים בכלי צריך שיגעיל גדול תחילה ויתן מים שניים ויגעיל לתוכו הכלים הקטנים ויזהר שלא תנוח היורה מרתיחתה לפי שחוזרין ונבלעים בתוכה ולאחר הגעלת הקטנים חוזר ומגעילה כמשפט הראשון שלא תצטנן אלא מתוך טהרה אבל הקטנים אע"פ שנגעלו זה אחר זה כולם טהורים לפי שכל זמן שהמים רותחין אין כלי שבתוכו בולע אלא פולט.
שבלי הלקט · סימן ר״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.