שבלי הלקט · סימן קצ״ו, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

רבינו ישעי' זצ"ל פי' כעיקרא של תורה שנקראת אמת דכתיב אמת קנה ואל תמכור. וילפא מתורה באמת אמת. ויראים פירש כאמיתה של תורה פי' מזוזה. ומגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ואסור לקרות בה והני מילי בצבור אבל ביחיד מותר. דאמר ר' אבא ברי' דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ואוקימנא בצבור אבל ביחיד יצא ואי מחסרא או מיתרא פורתא אפי' בצבור נמי מותר לקרות בה ודוקא בגליון כספר תורה אבל אינה עשויה בגליון אין קורין בה לא יחיד ולא צבור. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת איגרת פי' ונכתב בספר וכתיב את איגרת הפורים הזאת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת איגרת שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה פי' רבינו יצחק פאסי זצ"ל ב' בב' קצות היריעה ואחד בתוך היריעה ורבינו גרשום זצ"ל פי' דלא בעינן שתהא כולה תפורה בגידין כספר תורה. אמר רב נחמן בר יצחק ובלבד שיהיו משולשין רבינו חננאל זצ"ל פי' שיהא החוט כרוך זה אחר זה שלש פעמים ג' בשתי קצוות וג' באמצע ורבינו שלמה זצ"ל פי' שיהא בו מראש התפר עד תפירת הגיד השני ומן השני לשלישי כמשלישי עד סוף הספר והתופר את המגילה מניח את התפירה מבחוץ כדין ספר תורה:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.