וכתב בעל הדברות ז"ל דעיבוד שלנו כשר אפי' לספר תורה ומנהג לעבד בעפצים הנה נראה מדבריו דכל שכן שמותר לכתוב את המגילה על הקלף. וכן מצאתי תשובה לגאון זצ"ל וששאלתם מהו לכתוב מגילה על הקלף מעובד לשמה ובמקום הדוחק כך ראינו שמותר לקרות בה לכתחלה בלא מקום הדחק בזמן שמעובד לשמה דלא הוי קדושתה כספר תורה ולא עדיפא מס"ת דאמרינן במגילה מגילה נקראת ספר ונקראת איגרת השתא ספר תורה נכתב על הקלף מגילה נקראת איגרת לא כל שכן וכן כתב בעל היראים זצ"ל שצריכה מגילה שתעבד לשמה כמזוזה. וצריכה מגילה שתהא משורטטת דאמר ר' תנחום אמר רב אסי ואמרי לה אמר ר' חייא בר אבא אמר רב אסא דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה:
שבלי הלקט · סימן קצ״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.