שבלי הלקט · סימן קצ״ב, ג׳

ונראין דבריהם גם רבינו שלמה זצ"ל שהתיר בשם רבו אמר בסוף דבריו ומנהגם שלמדו מאבותיהן תורה הוא שאין להוסיף עליו ולא לגרוע הלכך אין לפקפק בדבר הזה ולעקר מנהג שנהגו בכל העולם שלא לאמרו. אבל נראה לי דווקא בח' ימים של חנוכה עצמן אסור לאומרו מפני שאסור להספיד בהן אבל ביום שלפני חנוכה וביום של אחר חנוכה מותר ואע"ג דתניא הימים הכתובים במגילת תענית הן לפניהן ולאחריהן אסורים הא מסקינן בפרק קמא דראש השנה והלכתא בטלה והלכתא לא בטלה קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא כאן בחנוכה ופורים כאן בשאר יומי וכיון דכל מגילת תענית בטלה [לבד] מחנוכה ופורים משמע מהכא דדוקא ימי חנוכה ופורים לא בטלו אבל לפניהן ולאחריהן בטלו דלא עדיפי ימים דלפניהן ולאחריהן מכל ימים הכתובים שם דבטלו ואפי' אם תרצה לדחוק ולומר דכיון דלא בטלו חנוכה ופורים הרי הן עומדין בכל דיניהם לאסור ימים שלפניהן ולאחריהן עדיין אני אומר דווקא ימים שלפניהן אסורין אבל ימים שלאחריהן מותרין דהא פלוגתא הוא בפרק שני דתענית דתנן כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר בין לפניו בין לאחריו אסור ואע"פ שימי חנוכה הם דלא למספד כדאמרי' בפרק במה מדליקין מאי חנוכה דתנו רבנן בעשרים וחמשה בכסליו יומי חנוכה תמניא אינון דלא למיספד כו' והויא פלוגתא דר' מאיר ור' יוסי דר' מאיר סבר לפניהן ולא לאחריהן ור' יוסי סבר לפניהן ולאחריהן נראה לי שהלכה כר' מאיר דשרי לאחריהן דהכי אמרינן בגמרא איתמר ר' חייא בר אשי אמר רב הלכה כר' יוסי ושמואל אמר הלכה כר' מאיר ואע"ג דקי"ל דהלכתא כרב באיסורא הא אמרינן התם וכן אמר באלי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי אמר ליה ר' חייא בר אבא לבאלי אסברא לך כי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי אדלא להתענאה דר' מאיר שרי בין לפניהן בין לאחריהן ור' יוסי אסר לפניהן התם אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי אבל בחלוקה שנחלקו על דלא למספד לא אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי אלא כר' מאיר סבירא ליה דאמר לפניו אסור ולאחריו מותר נמצא שאין חילוק לר' יוחנן בין דלא להתענאה ובין דלא למיספד אלא בכולהו סבירא ליה לפניהן אסורין אבל לאחריהן מותרין וקי"ל בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן והלכך מותר להספיד ביום שלאחר חנוכה עד כאן תשובת הרב זצ"ל.