ונראה בעיני דהאי דמברכינן אאפטרתא במנחה בשבת מפני שאין שם אקב"ו אבל בערבה היה צריך לברך אקב"ו וכיון שאינה אלא מנהג בעלמא היכן ציונו והלא גם במצוה דרבנן פליגי אם מברכין עליה אקב"ו אי לא ובמנהגא בעלמא היאך מברך ולפי סברא זו נראה שאין לברך בקריאת הלל של ראש חדש ורב דסבר לאפסוקינהו לא בעבור הברכה אלא בעבור שהיו מוסיפין על דברי חכמים שאמרו ובגולה כ"א יום ובשם רבינו שלמה זצ"ל נמצא מדאמרינן בפ' בשלשה פרקים סבור לאפסוקינהו כיון דחזא דמדלגי דלוגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם ש"מ שאין מברכין על ההלל בראש חודש ותו דאמרינן בפרק לולב וערבה אייתו לקמייהו ערבה שקל חבט חבט ולא בריך שאין מברכין על המנהג.
שבלי הלקט · סימן קע״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.