ופי' סעודת קבע השיב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל לר' בנימין אחי נר"ו כי קביעות סעודה האמורה בכובא דארעא ולחמניות ופת הבאה בכיסנין הוא סעודת הבקר והערב. לאפוקי אי אכיל להוא לאקראי בעלמא מברך עליהן בורא מיני מזונות. גם אם קבע סעודתו על הפת ולבסוף הביא את אלו לקינוח סעודה מברך עליהן בורא מיני מזונות דהוו להו כמו פירות ולאחריהן לא יברך דברכת המזון פוטרתן והיינו דאמר רב ששת אין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכיסנין בלבד. ורבי' יצחק פאסי זצ"ל כתב היכא דאכיל להו בתורת כיסנין בתחילה מברך עליהן בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום והיכא דאכיל להו בתורת קביעתא מברך עליהן המוציא ושלש ברכות וכן כתב רבי' שלמה זצ"ל. ולא איסתבר ליה לרבינו ישעי' זצ"ל דלא גריעין מדייסא ומעשה קדירה שמברכין אחריה מעין שלש והא דקאמר אין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכיסנין בלבד כגון שבאו בתוך הסעודה קודם שבירך ברכת המזון ומשום דנפקי בברכת המזון אבל אם באה אחר ברכת המזון צריכה ברכה לפניה ולאחריה.
שבלי הלקט · סימן קנ״ט, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.