ואורז ודוחן כתב רבי' ישעי' זצ"ל בין אם עשאן פת בין מעשה קדירה כגון אם הפרוסות קיימין מברך עליהן בורא מיני מזונות ולאחריהן ולא כלום וכן כתב רבי' שלמה ז"ל ורבי' יצחק פאסי ז"ל פסק בפת אורז בורא מיני מזונות ובפת דוחן שהכל ור' יהודאי גאון ז"ל השיב בתשובותיו אע"ג דקא מותבינן לרב ושמואל מהא דתניא הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אע"פ שהפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש וסלקא לי' בתיובתא אפי' הכי מדקא הדרינן ואמרינן אמר רבא האי ריהטא בין דחקלא בין דמחוזא מברכינן עלה בורא מיני מזונות דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות מכלל דהלכתא כרב ושמואל דעל חמשת המינין הוא דמברכינן בורא מיני מזונות אבל אארוזא לא וכן כתב רבינו שמואל בן חפני גאון ז"ל בחבור שערי הברכות אשר חיבר הלכה רווחת היא שאין מברכין בורא מיני מזונות אלא על מה שהוא מחמשת המינין ועל מה שיש בו מחמשת המינין כאשר אמרנו בתלמוד רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות להוציא אורז ודוחן וכיוצא בהן שאינו מין דגן שאין הלכה כר' יוחנן בן נורי דאמר אורז ודוחן מין דגן הוא ומה הן חמשת המינין כדתנן אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים ובשעורים ובכוסמין ושבולת שועל ושיפון ודוקא אם עשאן פת או מעשה קדרה מברך עליהם המוציא ובורא מיני מזונות אבל אם אכלן חיים כמה שהן מברך עליהן בורא פרי האדמה ואם טחנן ועשאן קמח ואוכל מהם בקימחן בלא בישול ואפיה פליגי בה רב יהודה ורב נחמן חד אמר בורא פרי האדמה וחד אמר שהכל ופסק רבינו ישעיה זצ"ל משמא דרבוותא דהילכתא כרב נחמן דאמר שהכל:
שבלי הלקט · סימן קנ״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.