וכתב אחי ר' בנימין דלא סבירא ליה שיהא פחות מרביעית טעון ברכה לאחריו על הגפן דלא אשכחן פחות מכשיעור שיהא טעון ברכה לאחריו כלל. ושיעור אוכלין בכזית ושיעור משקין ברביעית וכשם שאין פחות מכזית טעון ברכה לאחריו כך אין פחות מרביעית טעון ברכה לאחריו ומלא לוגמיו הוי פחות מרביעית. דאמר רב הונא וכן תני גידל דמן נרש המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא ושיעור הכוס ברביעית ומה שנשתנית אכילת יום הכיפורים בככותבות משאר כל האכילות שהן בכזית לפי שאין אכילה כתובה ביום הכיפורים והכי איתא בירושלמי ר' שמעון בן לקיש בעי מה הוי ליה למימר לא תעונה ולא תאכל אלא כל אכילות שבתורה בכזית וכאן בככותבת. והטעם דבעינן כדי השבת נפש והשבת נפש הוי בככותבות. והכי אמרינן במדרש איכה כמה השבת נפש רב אמר עד כגרוגרת ר' חנינא עד ככותבות וכיון שהטעם משום השבת נפש לא הלכו בה חכמים אחר שיעוריהן תדע שהרי משקין שיעורן ברביעית וביום הכיפורים מלא לוגמיו דקים להו לרבנן דבהכי מתייתבא דעתיה ולא ילפינן מינה לענין ברכה לברך מאחריו על פחות מרביעית. וכן השיב הר"ר אביגדור כהן צדק זצל בתשובתו שכתבנו. שאם שתה פחות מרביעית אין מברכין אחריו על הגפן. מיהו בורא נפשות מברך לאחריו. וכ"כ רבינו יצחק פאסי זצ"ל קיימא לן כל ולבסוף ולא כלום בורא נפשות רבות מברך:
שבלי הלקט · סימן קנ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.