ובשם רבינו יצחק הזקן מצאתי הא דאמר רבן גמליאל דשבעת המינין טעונין שלש ברכות היינו כשעושה אותן מרצונו שאוכל ענבים או תאנים אז צריך שלש ברכות אבל כוס של ברכת המזון אינו עושה אותו מרצונו אלא חכמים הצריכוהו ורבינו יצחק הצרפתי זצ"ל כתב נראה לר' שיש להחמיר ולברך אחריו אפי' אם שתה פחות ממלא לוגמיו יין והוא ששתה ד' חומשי ביצה כדאמ' בפ' ערבי פסחים. והוא דשתי רובא דכסא דאע"ג דלגבי יום הכיפורים שיעורו מלא לוגמיו לענין ברכה יכול להיות שחייב אפי' על פחות ממלא לוגמיו דהכי נמי אשכחן גבי אוכלין ששיעורן בככותבות לגבי יום הכיפורים ואילו לענין ברכה משמע שחייב אפי' בכזית שהוא פחות מככותבות כדאמ' בברכות פרק כיצד מברכין אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף ולא דוקא זית מליח דהוא הדין לכל דבר שהוא כזית ואם תקשה מדר' יהודה דפליג על ר' מאיר ואמר עד כביצה יש לומר כיון דר' יוחנן שהוא אמורא עבד עובדא כזית כר' מאיר ש"מ דהכי הלכתא ואע"ג דאביי פליג על ר' יוחנן בפ' שלשה שאכלו במאי דאמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה מיהו בפסק הלכה לא אשכחן דפליג עליה. ולפניו צריך לברך אפי' על פחות מכזית דקתני בתוספתא לא יטעום כלום עד שיברך שנאמר לה' הארץ ומלואה:
שבלי הלקט · סימן קנ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.