שבלי הלקט · סימן קנ״ח, ג׳

ומצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל שפירש דנראים הדברים היכא דשתא כדי רביעית כדאמר בפרק שלשה שאכלו ושבעת זו שתיה ולא מצינו שיעור שתייה פחות מרביעית. אבל יין שבתוך המזון ברכת המזון פוטרו דמעיין שלש הוי בכלל שלש יש שרוצין להוכיח שברכה אחת מעין שלש טעונה כוס ואם כן אין לדבר סוף ומפרשין שאין לשתות מכוס ברכת המזון כל כך שיצטרך לברך אחריו על הגפן דהיינו רביעית אלא ישתה רק מעט ומצאתי שרבינו יצחק זצ"ל היה מברך אחריו בורא נפשות רבות ואיני יודע אם הטעם של אותן שמצריכין שלא לשתות אלא מעט משום דסבירא להו דחשיבא ברכה אחת מעין שלש לרבנן כי היכי דחשיבי שלש ברכות לרבן גמליאל. דרבן גמליאל קאמר אכל תאנים וענבים ורימונים מברך לאחריהן שלש ברכות וכי היכי דשלש ברכות טעונין כוס ברכה אחת מעין שלש נמי טעונה כוס ומאן דתמיהא ליה אליבא דרבן גמליאל כיון דשבעת המינין טעונין שלש ברכות ושלש ברכות טעונין כוס אם כן אין לדבר סוף שלעולם כשישתה צריך שלש ברכות אחרי כן ועל זה השיב הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל לר' צדקיה ב"ר בנימין אחי שני זצ"ל ברכת על הגפן אינה טעונה כוס דלא קבעו חכמים כוס אלא אחר סעודה ולא אחר שבעת המינין אפי' לרבן גמליאל דאמר בפ' כיצד מברכין דמברכינן עלייהו שלש ברכות ואותן שלש ברכות נמי דקאמר רבן גמליאל לא כל שלש ברכות ממש אלא שלש ברכות קצרות דאע"ג דחמרא זיין ופורתא סעיד ומשמח מזון מיהא לא איקרא כל שכן שאר המינין לבד מחיטה ושעורה ועתה יהיה לדבר סוף ובלאו הכי לא תיקשי דאיכא למימר אפי' כל שבעת המינין אם תמצא לומר דטעונין כוס יש כאן סוף דאע"ג דכוס של ברכה צריך שיעור לא ישתה את כלו אלא רק חצי שיעור ואז לא יתחייב לברך לאחריו כיון ששתה פחות מרביעית מידי דהוה אפחות מכזית באוכלין דטעון ברכה לפניו ולא לאחריו עד כאן תשובת הרב.