אך בתשובות הגאונים ז"ל מצאתי ששאלתם לאחר שגומרין סעודתן קודם ברכת המזון מברכין ברכה אחרונה על הגפן או לאחר ברכת המזון כך ראינו שכל זמן שקיתון של יין יושב לפני המסובין אין רשאין לברך ברכה אחרונה עד שיגמרו בדעתן מלשתות וכל שכן קודם ברכת המזון דאין צריכין לברך מאי טעמא כיון שיש בדעתן לברך ברכת המזון בידוע שמשקין אותו כוס של ברכה הלכך אין מברכין על הגפן אלא לאחר ברכת המזון וכן הלכה. וכן כתב בעל הדברות בענין ארבעה כוסות דלא מברכינן על הגפן אלא בכוס אחרון וכן אמר רב האיי גאון זצ"ל לא חזינן דמברך על הגפן אלא בתר כולהי כסא וכתבי רבוותא ז"ל שלש ברכות של ברכת המזון פוטרת ברכה אחת מעין שלש. וכן כתב רבינו שמואל זצ"ל דלא בעי ברוכי על היין לאחריו מקמי דנברך ברכת המזון לפי שברכת המזון פוטרתו דהשתא ברכה אחת מעין שלש סגי להו כל שכן שלש ברכות עצמן. ובהלכות גדולות נמי כתיב דלא בעי לברוכי ברכת היין לאחריו עד לאחר ברכת המזון.
שבלי הלקט · סימן קמ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.