רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה. חזייה לרבה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא והדר בריך אכסא דברכתא. אמר ליה למה ליה למר כולי האי הא בריך ליה חדא זימנא אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי הוה עבדינן. אמר ליה בי ריש גלותא לא ידעיתו אי משקו לכו בתר כסא דברכתא אי לא משקו לכו הכא הא מנח קמן ודעתין עילויה. כתב ר' ישעיה זצ"ל מכאן מוכיח שאין היין שבתוך המזון נפטר מברכה של אחריו בברכת המזון אלא צריך ברכה לעצמו. דאי סלקא דעתא דנפטר בברכת המזון היכא סליק אדעתיה דרב יעקב למימר שיוכל לשתות בלא ברכה לפניו אילו היה רוצה לאכול פת לאחר ברכת המזון כלום הוא יכול לוכל בלא ברכה לפניה הכא נמי אם רוצה לשתות יין לא יוכל לשתות בלא ברכה אלא לאו ש"מ מדסליק אדעתיה למשתי בלא ברכה לפניו ברכת המזון לא פטרה אלא פת וכל מיני מיכלא אבל יין לא. וצריך לברך אחריו על הגפן וכן כתב רבינו שלמה זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן קמ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.