כתב בעל התרומה ז"ל חומץ יין אע"ג שהתלמוד מתיר ליגע בו נכרי מ"מ דידן אסור דאין אנו בקיאין בו בשיעור חזקו מתי קרוי חומץ ומתי קרוי יין מיהו סבירא לן לענין ברכה דכיון שדרך בני אדם נמנעין שלא לשתות ממנו מחמת חמוצו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן ולא אמרינן כל כמה דדרי על חד תלת מייא חמרא הוא דכיון שמתחלה לא דרי על חד תלת מיא שהרי הוא חלוש בטבעו והשתא דרי ליה שכבר החמיץ חומץ קרינן ליה ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן אלא שהכל. ירושלמי לעשרת הדברות גבי ד' כוסות מהו לצאת ביין קונדיטין מדתני בר קפרא קונדיטין כיין הדא אמרה יוצאין בו הלכך מברכין עליו בורא פרי הגפן וקונדיטין הוא יין דבש ופלפלין וכן קוראין אותו בלשון יוני וכן כתב הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל שהינומלין מברכין עליו בורא פרי הגפן ועוד כתב בעל הדברות כתב רבינו אבן גאות זצ"ל יין מבושל שנתבשל אפי' מעט או שנתן לתוכו דבש אין מברכין עליו בורא פרי הגפן ולא דייק לן דלא גרע מקונדיטין דבקונדיטין איכא דבש.
שבלי הלקט · סימן קמ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.