ויין בין מזוג בין שאינו מזוג מברכין עליו בורא פרי הגפן דתניא יין כל זמן שלא נתן לתוכו מים נוטלין ממנו לידים ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן. משניתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואינו נוטלין ממנו לידים דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים בין עד שלא נתן לתוכו מים בין משנתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים. ויין מגיתו נמי מברכין עליו בורא פרי הגפן דאמר (אדם) [רבא] סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום. וחמרא דריחא חלא וטעמיה חמרא מברכינן עליו בורא פרי הגפן ושמרים שסיננם אע"ג דאית בהו טעם יין קיוהא בעלמא הוא אבל היכי דרמא תלתא ואתא ארבעה חמרא מעליה הוא וכתב בעל הדברות ז"ל מסתברא דוקא בחמרא אבל בפורצני כגון התמד שהחמיץ מברכין עליו בורא פרי הגפן ומקדשין בו דחמר מדינה הוא וצריך עיון.
שבלי הלקט · סימן קמ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.