עוד מצאתי טעם אחר בשם רבינו קלונימוס הבחור זצ"ל למה רגילין לומר סברי ליין ומרשות להמוציא לפי שהמסובין בתחלה כשממתינין לצרכי הסעודה שיתערבו על השלחן ומדברים דברים ושואלין הלכות אחד לחבירו ואין דעתם נכונה אצל המברך לכך צריך להסבירם ולומר להם תבינו אל הברכה אבל כששתו קידוש והבדלה ויודעין שעכשיו יברך המוציא שתכף לנטילת ידים המוציא כולם דעתם נכונה ושומעין אליו ואין צריך לומר להם סברי כלומר תבינו כי אם מרשותכם וכמו כן כשאכלו ונוטלין ידיהם ממים אחרונים יודעין כלם שלא יאכלו יותר אלא מברכין ברכת המזון מיד וכולן מכינים אל הברכה ואין צריך להסבירם כי אם מרשותכם וכישתחיל לברך מיד יפנו איש אל רעהו לדבר דברים בינותם ואין מרגישים במסיים הברכה לפיכך צריך לומר לכוס שברכת המזון סברי.
שבלי הלקט · סימן ק״מ, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.