ובשם רבינו קלונימוס הזקן זצ"ל מצאתי למה אומר מרשות להמוציא וסברי לכוס. לפי שאחד מוציא ידי חובת כל המסובין בברכת המוציא ויש לו ליקח רשות מהן שהוא רוצה להוציאן ידי חובתן וברשותן. וסברי אין צריך לומר שהרי בית הבליעה פנוי ואינן עוסקין לא באכילה ולא בשום דבר אלא דעתם לאכילה משנטלו ידיהם אבל כשאוכלין אין בית הבליעה פנוי ועוסקין באכילה לפיכך הוא צריך להסבירם שיאמרו אמן ויצאו ידי חובתן ורשות אין צריך ליקח מהן לפי שכבר הרשוהו להוציאם ידי חובתן בברכת המוציא וכמו כן רצונם שיוציאם ידי חובתן גם הוא ולא אחר.
שבלי הלקט · סימן ק״מ, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.