שבלי הלקט · סימן ק״ל, ה׳

ואסיר ליה לאינש למטעם קודם הבדלה שום מוטעם כי הא דאמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינן ליה שכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר אייתינן ליה חמרא ואבדיל וטעם מידי. לשנה איקלע לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינן ליה שכרא ואבדיל אמר חמר מדינה היא. ש"מ תלת ש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וש"מ אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל וש"מ מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כלו. והא דאמרינן אם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו. דשמעינן מינה דמותר לטעום כלום קודם הבדלה פי' רבינו נסים זצ"ל דהכא באוכל בשבת במנחה עסקינן וחשכה מוצאי שבת ועדיין לא בירך ברכת המזון אי נמי יש לומר הא דאמרינן דאסור לאדם לטעום כלום קודם שיבדיל הני מילי היכא דאית ליה חמרא טובא לברכת המזון ולהבדלה דמצי לקיומי לכולהו. אבל האי דלית ליה אלא חד כסא אם יבדיל תחילה נמצא שמפסיד כוס של ברכת המזון ואמימר דבת טוות משום דלא הוה ליה חמרא כלל וכיון שלא היה מקיים מצות הבדלה כלל לא רצה לוכל אבל זה שיש לו כוס אחר ועתיד לעשות הבדלה מותר לו לוכל ומשלשלן ודוקא גבי הבדלה אמרינן הכי אבל לא לגבי קידוש שאם אין לו אלא כוס אחד מקדש ואוכל ואחר כך מברך ברכת המזון בלא כוס. ולא שרינין ליה להתחיל ולוכל בלא קידוש כדשרינן בהבדלה. משום דקידוש הוא מן התורה כדנפקא לן מזכור את יום השבת לקדשו. אבל הבדלה אינה אלא מדרבנן. והכי נמי אמרינן אמר רב שבת קובעת לקידוש ואינה קובעת להבדלה ואע"ג דפליג שמואל עליו ואמר כשם שמפסיקין לקידוש כך מפסיקין להבדלה קי"ל הלכה כרב באיסורי.