שבלי הלקט · סימן קכ״ט, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובתשובות הגאונים מצאתי בשם רב נטרונאי גאון זצ"ל אין אומרים ויהי נועם אלא למוצאי שבת לחול בלבד וכן נמי קידושא דסידרא אין אומרים אותו אלא כשאומר ויהי נעם ואין אומרים אותו במוצאי שבת ליום טוב ולא במוצאי יו"ט לחול ולא במוצאי יום הכפורים לחול דלא תקינו ליה חכמים הראשונים אלא במוצאי שבת לחול היכא דאיכא שיתא ימים דחולא לקמן אבל אי איכא בי מיצעי יום טוב או יום הכיפורים ואפי' חל יום טוב במעלי שבתא דאיכא חמשה יומא דחולא לא אמרינן ויהי נעם בההיא אפוקי שבתא עד דאיכא שתא יומי דחולא לקמיה דכיון דאמרינן ומעשה ידינו תרי זימני בעינן שתא יומי דחולא דאי הוי חד ומעשה ידינו הוה אמרינן כד פיישין מקצת יומא דחולא קמיה אבל כיון דאיכא תרי בעינן כולהו יומא דחולא וסימן לדבר ויהי נעם וי"ו עולה לששה וי"ו יהי נעם וכן מצאתי לר' עמרם גאון זצ"ל וכן מנהג פשוט אצלינו.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.