לאחר תפלת לחש אומרים קדיש עד לעילא ואומרים ויהי נעם יושב בסתר עליון כל המזמור עד ארך ימים אשביעהו ולמה נהגו לומר זה המזמור במוצאי שבת פי' אחי ר' בנימין נר"ו לפי מה שאמרו רז"ל במס' שבועות פרק ידיעות הטומאה שיר של פגעים בכנורות ובנבלים ובתופים ואומר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי והמזמור הזה אמרו משה רבינו ע"ה בשעה שהקים את המשכן והתפלל (מן) [על] המזיקין שיכלו מן העולם וכן מפורש בפסיקתא דויהי ביום כלות מהו ביום כלות רבי אלעזר אומר ביום שכלו המזיקין מן העולם ומה טעמה לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך מאהלך כלו המזיקין מן העולם אמר ר' יוחנן מה לנו ללמוד ממקום אחר נלמוד ממקומו שנאמר יברכך ה' וישמרך ישמרך מן המזיקין ולפי שבשבת אין צריכין שמירה כמו שפירשנו למעלה הלכה ס"ו שהשבת הוא משמר את עצמו ואת שומריו ואין צריכין לירא מן המזיקין תדע לך שהוא כן שהרי אין מתפללין שומר את עמו ישראל לעד בלילי שבת אלא פורשין על השלום לפיכך עתה שנכנסין לימות החול והן צריכין שימור שכבר ניתנה רשות למחבלים גם לשר דומה הממונה על הרוחות להשיב נפשות הרשעים בגיהנם לדונם ע"כ נהגו לומר זה המזמור במוצאי שבת שיש בו תפלה להמלט מן המזיקין ומדין גיהנם. מן המזיקין כמה דתימה יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. מדין גהינם כמה דתימא לא תאונה אליך רעה אין רעה אלא גיהנם כמה דתימא וגם רשע ליום רעה.
שבלי הלקט · סימן קכ״ט, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
