וגדולה מזו פי' רבינו שלמה זצ"ל דאפי' בלא הזכרה ומלכות אם אמר המבדיל בין קדש לחול לבד די לו דאמר רב אשי כי הווינן בי רב כהנא הוה אמרינן המבדיל בין קודש לחול ואפכינן סילתי. ופירש רבינו שלמה זצ"ל המבדיל בין קודש לחול להכירא בעלמא ללוות את המלך ועבדינן צרכין ואחר כך מברכין על הכוס ברכה גמורה דהבדלה וכל שכן אי אבדיל בתפלה שהוא מותר לעשות צרכיו ומבדיל על הכוס ורבינו יצחק פסי זצ"ל כתב אין צריך לומר בין אור לחשך אלא בא"י אמ"ה המבדיל בין קדש לחול בלבד. ור' ישעיה זצ"ל כתב דלא סבירא ליה דמה זה שאומר ועבדינן צורכינן כיון דהבדלה גמורה עבד ונפק ידי חובה ובירך עליה למה לא יעשה כל צרכו מה נשאר לו עוד לעשות ועוד שלא נאמרה המימרא אלא לתרץ מה דקשיא לן ומביא פירות בידו ואע"ג דלא אבדיל ואין לו כוס בשדה ובא זה ר' אבא לתרץ דלא בעינן הבדלה אלא היכרא בעלמא כדברי ר' שלמה זצ"ל:
שבלי הלקט · סימן קכ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.