ובשם גאון אחר מצאתי כך משמע סדר התפלה הקב"ה שהוא אחד נתן לעמו ישראל שהוא גוי אחד יום שבת שהוא יום אחד ונבחר מכל הימים וכן נדרש בבראשית רבא אמר הקב"ה ששת ימי יצירה כולם זוגין הן ויום שביעי אין לו בן זוג יהא ישראל בן זוגו. הה"ד זכור את יום השבת לקדשו. אמר הקב"ה לישראל הוי זוכר לאותו יום שאמרתי ישראל יהא בן זוגך. תפארת גדולה זהו לשון זיווג כמו תפארת אדם לשבת בית. ועטרת ישועה כמו אשת חיל עטרת בעלה. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת כך ראוי לומר שהרי בסוף הלשון אומרים ינוחו בו שהוא לשון זכר ומי שאינו אומר יום מנוחה צריך לו לומר ינוחו בה שכל הלשון שלמעלה הוא לשון נקבה וכן אמר הר"ר שלום ב"ר יצחק זצ"ל שכך אומרים בנרבונה.
שבלי הלקט · סימן קכ״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.