שבלי הלקט · סימן קי״ז, ג׳

בספר יראים. אסור להניח בגד על המכה שיוצא ממנה דם מפני שהדם יצבע אותו. ואסור להוציא דם מן המכה כדאמרינן ואם להוציא דם כאן וכאן אסור הלכך יש לרחוץ את המכה או במים או ביין תחלה כדי שלא יהיה דם על פי המכה שיצבע את הבגד. תנו רבנן רטייה שפירשה מעל גבי (המזבח) המכה מחזירין אותה בשבת. ר' יהודה אומר הוחלקה למעלה דוחקה למטה למטה דוחקה למעלה ומגלה מקצת רטייה ומקנח בו פי המכה. ורטייה עצמה לא יקנח מפני שממרח. ואם מירח חייב חטאת. אמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע דברי הכל אסור להחזירה. ופסק רבינו יצחק פסי זצ"ל דהלכתא כתנא קמא ואע"ג דאמר רב יהודה הלכה כר"י לית הלכתא כוותיה. דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כתנא קמא. דאמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמי' דרבא נפלה ליה אבי סדיא ואהדרא ואמינא ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת כשפירשה על גבי כלי ואמר רב יהודה הלכה כר' יהודה אמר לי לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי. פי' וכל זה במכה שאין בו סכנה וגם אין בה צערא יתירתא.