שבלי הלקט · סימן קי״א, ו׳

ומותר לטלטל בתוכה על ידי זריקה אפי' חוץ לאלפים אמה שאינו יכול להלוך כדאיתא התם כל שכן היכא ששבת בהוקפה מתחלה דליכא מאן דפליג דמותר לטלטל בכולה אם אין רשויות אסורות. ואע"פ שמותר ליכנס בספינה מבעוד יום כדי להפליג למחר אסור לצאת ממנה אם הלכה מחוץ לתחום דאע"ג דאמרינן בריש מי שהוציאוהו בעא מיני' הוצרך לנקביו מהו ופשיט לי' דמותר דוקא במי שהוציאוהו גוים קא מבעיא ליה וכן פירשו רבינו חננאל ורבינו שלמה זצ"ל אבל כשיצא לדעת אפי' הוצרך לנקביו לא אמרינן בהא כיון דעל על דמסיק התם דמותר אם הוציאוהו גוים. שוב מצאתי בדברי רבינו שמואל ב"ר מאיר זצ"ל וגם בדברי ר' נתן המכירי זצ"ל בשם רבינו שלמה זצ"ל שמותר לכנס בספינה בשבת ולצאת חוץ לתחום ולטלטל בתוכה כיון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום ועוד כתבו ואמרו גדולה מזו דאפי' לא נכנסו לה מבעוד יום שמותר להפליג בשבת עצמה אך בזה לא נהירא לרבינו יצחק הזקן מדנפיר ז"ל ממאי דאמרינן בפ' תולין חזי מר האי צורבא מרבנן דאזיל וגני במעברא ועבר להאי גיסא וסייר פירי ואמר למינם קא מיכוונא אמר להו הערמה דרבנן וצורבא מרבנן לא אתי למעבד בתחלה. הרי אע"פ שלא היה יוצא חוץ לתחום אסור אם לא בהערמה. אבל חוץ לתחום זה ודאי אסור ורבינו יואל זצ"ל הקשה מפרק קמא דשבת דתנן התם דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת. ומצור לצידון אפי' בערב שבת שרי ונראה דההיא דתולין לא תקשי לרבותינו רבינו שלמה ורבינו שמואל ז"ל דלא קפיד תלמודא אלא משום הערמה דהוה צורבא מרבנן ותלמיד חכם שני ויש לו לקדש במותר לו ולא להערים ולכך היו קובלין עליו ואמר להו הערמה דרבנן וכו' פי' בהערמה כזו אין להחמיר בה שאפי' היה אומר בהדיא שלשמור פירות הולך אין כאן אלא איסור דרבנן דתניא בסוף פרק בכל מערבין לא יהלך אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה וכו' ותו תנן בפ' שואל אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידיו אבל בשבת עצמו אין לו לילך כדי לשמור ואפי' בתוך התחום הלכך כיון דאפי' אם אמר בהדיא אין כאן איסור אלא מדרבנן כיון דצורבא מרבנן הוא לא אתי למיעבד בתחלה באיסורא כיון דידע להערים ולעשות בהתירא דהיא הערמה דלא מוכחא מילתא והלכך אין לנו להחמיר בה אפי' לגבי דידיה אע"ג דהוה צורבא מרבנן אבל מה שהיה נכנס בספינה ואפי' לצאת חוץ לתחום בזה לא הי' מקפיד התלמוד דמאן לימא לן דלאו חוץ לתחום הוה ואעפ"כ לא הוה קפיד אלא בהערמה כדפרישית וכן הוא שחבירו מוכיח עליו דהרי שקל ברא דתומא ומנח ליה בברזא דחביתא ואמר אנא לאצנועי קא מיכוונא ובהא ליכא איסור מידי דהא קיימא לן בפרק חבית כר' יאשיה דמקיל בשפופרת שחתכה ולא מיתקנא ואם כן אמאי קפיד עליו אלא ודאי לא הוי קפיד תלמודא אלא משום הערמה ואמר ליה דאף בהערמה זו אין להחמיר ומותר לו לגמרי שאפי' הי' אומר בפי' דליסתום קא מיכוין ולא להצניע אין כאן איסור בסתימה זו אלא מדרבנן דמחזי כבונה ולא בונה ממש דהוי כבנין חקלאה ולא סתימה מעליא ועוד אין בנין בכלים וכל שכן באוכלין והלכך בהערמה זו אין להחמיר. ומפרק קמא דשבת שהביא רבינו יואל זצ"ל מצור לצידון דמשמע דוקא בערב שבת הוא דשרי ולא בשבת אין נראה לסתור דברי רבותינו הגאונים ז"ל מאורי הגולה מפני כן דהתם לדבר הרשות קאמר הלכך דווקא בערב שבת ולא בשבת עצמה אבל לדבר מצוה לעולם אפי' בשבת עצמה מותר וכבר פירשו רבותינו כולם ז"ל כי מה שאדם יוצא לסיפוק מזונותיו דבר מצוה הוא חשיב. והרב ר' אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב לנו בכתב גלילי ידיו הנכנס בספינה מערב שבת אל יצא משחשיכה מתוכה שאם יצא ממנה וירצה ליסע לא יוכל עוד לחזור לתוכה דהוי ליה כיוצא לדעת מחוץ לתחום וכן מצאתי לגאון אחר ז"ל ספינה הקשורה במחוז ולן בה יהודי בשבת וכסבור שילך בשבת ונתקלקל העת וחזרה אסור לצאת ממנה בשבת ומסתברא דהא דאמר אסור לצאת ממנה כשנסעה דווקא שיצאה הספינה חוץ לתחום אלפים אמה אבל אם לא יצאה חוץ לתחום מותר לצאת ממנה אע"פ שנסעה. תנו רבנן ספינות קשורות זו לזו מערבין ומטלטלין מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו בין שוגגין בין מזידין בין אנוסין בין מוטעין חזרו להתירן הראשון. תוספתא בתים שבספינה צריכין עירוב ושאר שאין להם בתים הרי הן כשרויין בחצר. לווחין שבספינה אין מטלטלין אותן ואם היו מכסין בהן פירות או כלים הרי הן ככיסוי כלים ומטלטלין אותן וכתב אחי ר' בנימין נר"ו מאחר דקי"ל דבתים שבספינה חייבים בעירוב דינן כדין חצר שאם יש שם שני ישראלים חלוקים בשני בתים צריכין לערב. ואם אינם חלוקים בשני בתים אינם צריכין לערב ומסתבר דכל זמן שאינן צריכין עירוב אינן צריכין לקנות רשותו של נכרי ואם הם צריכין עירוב צריכין כמו כן לקנות רשותו של נכרי או יש לומר כיון ששכרו הספינה די להם באותו השכר ואין צריכין עוד לקנות רשותו של נכרי אפי' במקום שצריכין עירוב והנכון לפרש ולהבליעו בשכר הספינה. ורב יהודאי גאון זצ"ל נשאל מהו להשכיר רשות מן הנכרי לטלטל בכל הספינה בשבת והשיב דלא צריך וגאון אחר זצ"ל כתב ספינה מותר לטלטל בכולה ואין צריך לקנות רשות מן הנכרי כמו בחצר. כתב הרב אביגדור כהן צדק זצ"ל דוגית שאינה גבוה מן המים עשרה טפחים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. תנו רבנן הזורק מן היבשה לים ומן הים ליבשה מן הים לספינה ומן הספינה לים פטור אבל אסור איתמר ספינה רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמר עושה מקום ארבעה וממלא ואע"ג דרב הונא רביה דרב חסדא הלכה כרב חסדא ורבה בר רב הונא דהוו להו רבים וכן פסקו רבינו יצחק פאסי ורב יהודאי גאון ז"ל. ולהשליך מים או להשתין בדפני הספינה ושותת ויורד לים מותר דקי"ל כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן.