שבלי הלקט · סימן ק״י, ד׳

ונראה שזהו פירושו האי מאן דסחי במיא צריך לנגוביה נפשיה כגון שרוחץ במקום שיש לצידו תוך ד' אמות כותל שהוא כרמלית כגון עמוד תשעה ורחב ארבעה או עמוד תשעה ורחב פחות מארבעה דהוי מקום פטור וכשירחוץ יעלה באותו עמוד שהוא מקום פטור או כרמלית דמכרמלית לכרמלית תוך ארבע אמות מותר וכן נמי מכרמלית למקום פטור תוך ארבע אמות מותר אי נמי כגון שיש תוך אותן ד' אמות שרוחץ מהני ביצתא דמישן שהן ספינות קטנות דחשיבות ככרמלית ומנגב עצמו באלו המקומות ומקשה התלמוד אי הכי דקא נחית נמי הא קאי דחי מיא ד' אמות בכרמלית כלומר כשיורד לים או לנהר לרחוץ דוחה המים בירידתו והולכין מכחו ד' אמות ותרצינן כוחו בכרמלית לא גזרו רבנן מאחר שהטילטול עצמו אינו אלא מדרבנן כולי האי אפי' בכחו לא גזרו ומי שרוצה לרחוץ עצמו בזה הענין שיש עמוד בצדו שיוכל לנגב עצמו תוך ד' אמות צריך ליזהר שלא יעקור עצמו ורגליו מן הארץ אפי' במעיין שהוא בחצירו כדגרסינן ביום טוב ולא שטין על פני המים גזרה שמא יעשה חבית של שייטין. וזה אסור אפי' ביום טוב דשריא רחיצה בלא ניגוב ומכל זה שאנו אומרין שאסרו רבותינו לרחוץ בשבת בלא ניגוב אפי' תוך הנהר עצמו משום איסור ארבע אמות בכרמלית כל שכן אלו שרוחצין בשבת בנהר שלנו ויוצאין לאלתר בלא ניגוב ומטלטלין ד' אמות בכרמלית ופעמים שמטלטלין בשפת הנהר על הקרקע שהיא רשות הרבים ד' אמות וזה אין לי ראיה להתירו.