ורבינו ישעיה זצ"ל פי' כפי' רבינו שלמה זצ"ל דלאו משום אוהל נקט ליה שאין אהל במלבושי אדם אלא מטעם שמא יפריחנו הרוח והלכך מהדק שרי לא מיהדק אסור. ועל אלו הכובעים שהן של בגד דק נראה בעיני שצריך לקושרו תחת צווארו שהרי אינם מהודקים ומיושבין היטב על הראש ונוחין וקלין הן (להוציאן) [להפריחן] הרוח מראשן ויש לחוש שמא יוליכם ד' אמות ברשות הרבים אבל במטוה של נוצה של עזים ליכא למיחש שהרי מתיישב היטב בראש. וכן כתב בעל התרומה מטוה של עזים שלועזין בירוטא אפי' בלא קשור מותר [כיון] דמיהדק שפיר בראש. ועוד כתב אסור להניח על כתיפו שוליו של טלית הנופלין לאחוריו וכן שני קרנות טליתו התלויין למטה לפניו אסור להניחם על כתיפיו. ואם נפסקו רצועות סרבלו או לולאות שמכניס בהן ראשו מותר ללכת בכך לפי שהלולאות בטילות לסרבל ואם הם מוזהבות וראויות עוד לשומם בסרבל אם כן חשובות הן ולא בטלי ואסור ללכת בהן ברשות הרבים כמו טלית שאינה מצוייצת כהלכתא.
שבלי הלקט · סימן ק״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
