ובשם רבינו תם זצ"ל מצאתי היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו בין כתפיו בשבת חייב חטאת פי' שאחר שנתנה על ראשו הגביה שוליה על כתפיו ואין זה דרך מלבוש והר"ר יוסף זצ"ל כ' אסור לקפל קרן הטלית על כתיפו דנראה כמשאוי אבל להתעטף בטליתו אע"פ שמתקצר קצת מלמטה ומתכסה בו כתיפו [וגופו] מותר וגאון אחר ז"ל כתב אסור לקפל אדם טליתו על ראשו ועל כתפו בשבת מפני חמה או מפני הגשמים דהכל משאוי הן. אבל לפי' רבינו חננאל זצ"ל משמע שאינו אסור אלא כשמסירה כולה מעליו ומקפלה ונושאה על כתפו. וזה לשונו כולהו רבנן לא ליפקו בסרבלא חתימא פי' דת המלך היתה באותו עת על כל הקונה סרבל מייתי ליה גבי מוכס ויהיב ליה מיכסיה וחתים עליה (באינך) [במטבע של אינך] כדי שידע שניטל מיכסיה וכל טלית שנמצאת בלא חתימה (ואינה) [אינך] בכנפיה נתפש לובשה כגונב המכס. הלכך מתיירא כל אדם לצאת בטלית שתלוי עליה חותם זה חיישינן שמא יפסק החותם ומפני פחדו של מוכס יסירנה מעליו ויקפלנה וישאנה על כתיפו כמשא לפיכך אסור כל אדם לצאת בטלית שיש עליה חותם:
שבלי הלקט · סימן ק״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.